מטפלים
מוסמכים
בלבד
כל המטפלים הרשומים באתר certified.co.il הינם בעלי תעודות הסמכה המעידות על הכשרתם
מאמר מאת אודי ברק
הדמיון המודרך הוא תחום החורג בהרבה מתחומה של הרפואה המשלימה ונוגע בתחומים רבים נוספים.
מעבר לשיטת טיפול אלטרנטיבית, הוא משמש ככלי בידי אנשים העוסקים באופן מקצועי בענפי ספורט תחרותיים (קפיצה לגובה, שחייה ועוד), שחקנים, מאמנים אישיים, מטפלי פסיכודרמה, פסיכולוגים, דולות (תומכות לידה) ועוד רבים.
כולנו מדמיינים,
אצל סופרים, ציירים, תסריטאים, נותן הדמיון השראה ליצירות שלהם.
אצל מדענים וחוקרים הוא משמש פעמים רבות השראה לגילויים חדשים שלהם והרשימה עוד ארוכה
ברמה הפיזית, מחקרים שנעשו הראו שהמוח מגיב לגירויים המתרחשים בדמיון, באופן דומה לתגובתו להם במציאות.
הכנה נפשית לקראת סיטואציות בעזרת סימולציות של משחקי תפקידים, מורידה את מפלס ההתרגשות, מקטינה את הלחץ בזמן אמת ומאפשרת תפקוד יעיל יותר.
אלברט אינשטיין אמר "דמיון חשוב יותר מידע. ידע הוא מוגבל. דמיון – אינסופי"
ריפוי מחלות \ חיזוק הגוף והנפש בהתמודדות איתן.
השגת רוגע ושקט נפשי.
ככלי להשגת מטרות ויצירת שינויים בחיים, דמיון מודרך הוא כלי מצויין.
הבנת מערכות יחסית מורכבות.
שיפור הביטחון העצמי.
המשתמש בו מפתח את המודעות העצמית שלו.
בכל דבר בעצם, ניתן לשלב את הדמיון המודרך מכיוון שהדמיון הוא חסר גבולות.
אין לו גבול לדמיון, וזה גם מקור הקושי הגדול בעבודה איתו.
כבני אדם, אנחנו זקוקים לגבולות ברורים ובדמיון כמו בדמיון, יש אין ספור פתחים שדרכם ניתן להימלט.
עבודה איתו, השגת מטרות ובוודאי ריפוי מחלות בעזרתו, מחייבת התמסרות לתהליך ומשמעת עצמית גבוהה כי בלי תרגול, לא יהיה לו את האפקט העוצמתי שלו.
היכולת לדמיין אינה זרה לאף אחד מאיתנו וזו אחת המתנות הגדולות ביותר שקיבלנו.
מי מאיתנו לא חשב לעצמו פעם מה היה קורה אם ... ?
מצבים שבדיעבד, היינו רוצים להגיב אחרת ממה שהגבנו.
חשבתם מה היה קורה אם ואיך הייתם מגיבים ? עשיתם סוג של דמיון מודרך.
כדי להפוך את התהליך לעמוק יותר, יש לדמיין את המצב תוך התייחסות לפרטי הסיטואציה, שימוש בחושים (שימוש החושים היא אחת הטכניקות שנועדה להפוך את הדמיון לממשי יותר) ויצירת תמונה טובה יותר עבורכם.
זה דורש תרגול... הרבה תרגול.
הכוון הוא יצירת מציאות שונה אחרת מזאת שאנחנו רגילים אליה.
העומק מתבטא בהכנסת המימד הרגשי לתוך המחשבות.
אמר הרבי נחמן מברסלב "אתה נמצא במקום בו נמצאות מחשבותיך. וודא כי מחשבותיך נמצאות במקום בו אתה רוצה להיות"
אנחנו חושבים את המציאות שלנו והמחשבות שלנו והאמונות שלנו (שלחלקן אנו לא מודעים) מגשימות את עצמן.
הנרי פורד אמר "אם אתה חושב שאתה יכול ואם אתה חושב שאתה לא יכול, בכל מקרה - אתה צודק".
מהותו של הדמיון כאשר הוא למטרת ריפוי או יצירת שינוי הוא ליצור מציאות טובה יותר ולשם כך הוא צריך להיות מודרך.
משמע, צריך להתוות לו דרך, גבולות וכיוון באופן ברור להשגת היעדים.
כאשר הוא אינו מודרך, אינו מכוון מטרה, אזי הוא קרוב יותר לחלימה בהקיץ שלמען האמת, מידי פעם גם זה יכול להיות נחמד, אבל לא כשיטת טיפול אלא כאמצעי בריחה (ובמציאות שלנו... לא חסר מקומות לברוח מהם (-:).
למרות הגבולות הפרוצים ובכך שהיכולת לדמיין אינה מציבה תנאים, יהיו דברים שיהיו קשים לדמיון.
לדוגמא :
אם יש סוג מאכל מסויים שעושה לכם בחילה, קשה יהיה לכם לדמיין שאתם אוכלים אותו בהנאה. אתם עלולים להקיא באמת.
אם יש מישהו שאתם מאד לא אוהבים, קשה יהיה לכם לדמיין שאתם מחבקים אותו באהבה.
אפשר לחוות את הדמיון המודרך בשני אופנים. בתור צופה או בתור שחקן. בתור צופה, אני רואה את מה שאני מדמיין כמו סרט. אירועים חולפים לנגד עיני ואני צופה מהצד. רואה אבל לא באמת משתתף במשחק.
האם זה יעיל להיות צופה ? כן בהחלט. יעיל כמו ללכת לסרט. בלי טיפת ציניות, כי זה באמת מה שקורה, אני רואה סרט.
כמה כיף ללכת לסרט באמצע היום, לקחת פסק זמן, לשכוח הכל ולהיכנס לזמן מה לעולם אחר. ללא ספק חוויה טובה, מרגיעה, נחוצה מאד ואפילו שיש בה אלמנט של ריפוי.
אבל זה לא דומה ללהיות שחקן. בתור שחקן, אני חווה את הסיטואציה בעצמי. אני מרגיש, אני יוצר, אני יכול לבחור איך אני מגיב להתרחשויות. אני בורא מציאות שאני חלק ממנה.
תרגילים שביצעתי בעבר, כשהייתי שחקן, הביאו אותי למצבים שבהם חוויתי רגשות עזים, שלא ניתן להגיע אליהם בתור צופה. זה ההבדל בין רק לחשוב או גם לעשות.
זה ההבדל בין להאמין לבין לדעת. ההבדל הוא בעוצמה
כדברי מורפיוס בסרט מטריקס הראשון בעודו נלחם עם ניאו שמתחיל להתוודע לכוחות שלו.
Don't think you are fast, know you are. Stop trying to hit me and hit me
אז למה כל כך קשה לדמיין את עצמי בכל סיטואציה שאני רוצה ?
כמו שכתבתי, הדמיון מוגבל על ידי התניות ומערכת אמונות שאנחנו יצרנו לעצמינו, אבל אפשר לעבוד על זה. זה תהליך.
לפני שנים, תקף אותי כאב ראש בעודי יושב של שפת הים. שלא כהרגלי, החלטתי לנסות ולהתמודד איתו בעזרת דמיון מודרך.
התחלתי בהרפייה במשך מספר דקות ולאחר מכן, כשגופי היה רפוי מספיק כדי לאפשר לי להתמודד איתו, התחלתי להתבונן – בכאב.
נתתי לו צבע מסויים, קבעתי לו גודל מסויים, ניסית להקשיב... האם הוא מנסה לומר לי משהו (הכל בדמיון. זה אפשרי כי בדמיון אפשר הכל).
המוח שלי (אל תשאלו אותי איך, אני לא יודע) יצר תמונה של איש קטן שיושב בתוך הראש שלי והאיש הזה צועק על הכאב ללכת.
האיש הקטן צעק על הכאב : לך מפה, אתה לא שייך לכאן, צא החוצה.
להזכירכם, הכאב כבר לא היה סתם כאב. היה לו צבע והיה לו גודל מסויים. הדמיון שלי הפך אותו למשהו פיזי שאפשר היה לגעת בו.
האיש הקטן הזה שהופיע בדמיוני, שמעולם לא ראיתי אותו, ריפא את כאב הראש שלי.
מוזר ומטופש ככל שיראה, זה פשוט עבד !
המוח שלי יצר את המציאות הפנימית הזאת שעמדה גם במבחן המציאות האובייקטיבית.
שזה קצת מוזר כי אני לא בעד צעקות... אבל מי אני שאתווכח עם המציאות...
השאלה המתבקשת היא איזו מציאות יותר אמיתית...? ומי זה שקובע את המציאות ומהי בכלל המציאות...?
דוגמא 2
לאחר שסיימתי את השנה השנייה של לימודי רפלקסולוגיה, עשיתי סטאז, בבית החולים שיבא בתל השומר.
המטופל שקיבלתי נפצע כאשר נפל מפיגום, נחבל בפלג גופו התחתון ונשאר עם שיתוק חלקי של הרגליים. הוא הצליח לחוש מגע אבל בקושי רב להזיז את רגליו. את כפות רגליו לא הצליח להזיז כלל. היה עליו לעבור תקופת שיקום ארוכה לפני שיוכל ללכת שוב.
במהלך עבודתי איתו, שילבתי גם את הדמיון מודרך ובכל פגישה, ערכתי איתו תרגילי הרפייה וביקשתי ממנו לדמיין איך שהוא מזיז את כפות רגליו.
נעזרתי גם בטכניקות נוספות של שימוש בחושים ועבדתי איתו על הקשר שבין המחשבה שלו לכפות הרגליים. לימדתי אותו לחשוב את כפות הרגליים ולראות אותן זזות. כל העבודה הייתה בראש. בחלק גדול מהתרגילים, זיהיתי קפיצות לא רצוניות של כפות הרגליים. כמובן שהוא חש זאת ואני מאמין שזה נטע בו ביטחון לגבי הריפוי שלו.
ההתקדמות שלו הייתה מהירה. אני לא יודע איזה חלק יש לי בזה אבל כאשר סיימתי את הסטאז', היה לו תאריך שחרור מהמחלקה. מה שלא היה קודם לכן, כשהתחלתי לעבוד איתו.
היכולת לחוות מצבים רגשיים ולברוא מציאות בדמיון, היא מקור כוחו. אני מרשה לעצמי לומר, בזהירות אמנם, כי הדמיון המודרך כשיטת ריפוי המובילה לשינוי בהרגלי חיים, היא החזקה ביותר אם כי לא בטוח שהיא מתאימה לכולם.
הכח המרפא החזק ביותר - יכול לגרום להרס הרב ביותר. כח המחשבה.
תחשבו על זה...
אודי ברק - מטפל בעיסוי רפואי וברפלקסולוגיה, בשילוב טכניקות טיפול נוספות
פרופיל מקצועי באתר