רפואה סינית

מאמר מאת אוֹרי אלישר

במשך אלפי שנים משמשת הרפואה הסינית (על נגזרותיה השונות) כרפואה הקונוונציונלית בארצות המזרח הרחוק – סין, יפן, קוריאה וכו'. עבור תרבויות אלה לא מדובר ברפואה אלטרנטיבית אלא במערכת ריפוי לגיטימית המשרתת אותם מקדמת דנא. חשוב לזכור זאת בבואנו לבחון את הרפואה הסינית. לא מדובר בשיטה שהומצאה כתחליף לרפואה האורתודוקסית אלא ברפואה אורתודוקסית במחוזותיה, המהווה אלטרנטיבה לרפואה המודרנית במערב כשם שזו מהווה אלטרנטיבה לרפואה המסורתית במזרח. ואכן, משני צדי העולם מתהווה רפואה משולבת הנהנית מיתרונות שתי השיטות. כשמבינים עובדה זו ניתן לתהות אם ישראלי המזלזל ברפואה הסינית עושה זאת ממניעים של ספקנות/בורות או ממניעים חשוכים יותר של יהירות, אתנוצנטריות או חלילה גזענות (עליונות הרפואה של המערביים "המתקדמים" כנגד זו של המזרחיים "הנחשלים"..). גם אם דבריי מעוררים אי נוחות, אני מציע להעניק להם כמה רגעים כנים של הרהור.

יכולותיה הרפואיות של הרפואה הסינית, ובעיקר האקופונקטורה (דיקור סיני) הוכחו זה מכבר במחקרים ברי תוקף (לדוגמא http://www.nature.com/neuro/journal/vaop/ncurrent/full/nn.2562.html).

ואולם המדע המודרני נותר במבוכתו בכל הנוגע לקבלת – או הבנת – המצע התיאורטי עליו מבוססת הרפואה הסינית. כשלעצמי, אני מוצא את המצע הזה מרתק ואף הגיוני ומעשי. כל שיש לעשות הוא להבין שהרפואה הסינית צמחה הרחק מכאן בזמן ובמרחב מתוך מצע תרבותי (של שפה, דימויים ותפיסה) שונה משלנו כך שעל פני השטח נראים הדברים כזרים. ואולם עובדה היא כי כל בני האדם זהים מתחת לקליפתם החיצונית ובין הרפואה הסינית לרפואה המערבית יש הרבה יותר דמיון ממה שנראה בהתחלה.

על מנת להבין את עקרונות הרפואה הסינית יש להתוודע אל 3 אקסיומות:
1. צ'י (Qi)
2. מערכות האיברים הפנימיים (Zang Fu)
3. מרידיאנים (Jing Luo)

צ'י

התרגום החופשי של צ'י לעברית הוא אנרגיה. ניתן להתייחס אליו גם כאל איכות, מהות, חיות. הסינים מדברים על דברים שיש – או אין – בהם צ'י. על צ'י חד, מסוכן, נעים או עכור. זהו כאמור מושג בחשיבה הסינית החורג מגבולות הרפואה, וקיים גם בתחומים כגון מזג אוויר (טיאן צ'י, הצ'י של השמיים), מוסיקה, אמנויות לחימה, סידור ואירגון (פנג שואי) ועוד.

צ'י הוא בדיוק הרכיב החסר להבנה שלמה של גוף האדם ברפואה המערבית. האחרונה יודעת לתאר היטב את מרכיבי הגוף אבל לא את מה שעושה אותו שלם. האיכות המחייה, המארגנת, היא אותו צ'י.

הצ'י זורם בגוף כמו מים נחלים (וכמו הדם בכליו). כל עוד זרימתו איתנה ושופעת – בריאות האדם נטולת פגם. אולם ברגע שהצ'י נחסם (עקב גודש או חסר) מתפתחים התנאים המובילים לקיומם של כאב, הפרעה, חוסר איזון וחולי.

מערכת האיברים הפנימיים

לרפואה הסינית תפיסה ייחודית של מערכות הגוף. היא מעניקה ל-12 איברים פנימיים (ומתוכם לחמישה איברים פנימיים מיוחסים במיוחד) את האחריות על כל שאר אברי הגוף, רקמותיו, מערכותיו ותהליכיו הפיזיים והמנטאליים כאחד. זהו נושא שקצרה היריעה מלהרחיב בו אך מדובר בחלוקה מפורטת ומדוקדקת המאפשרת למטפל להבין איזה איבר פנימי הכושל בתפקודו הוא שייצר תופעה מסוימת כגון כאב גב, נדודי שינה, התקף אלרגיה או בעיות זיכרון. את אותם איברים ממשילים לשרים בחצר המלכות: הלב מומשל לקיסר, הטחול – למשרת, הכבד – לשר הצבא וכו'. תפיסה זו קוסמת לחלק מהאנשים אך מרתיעה אחרים בשל היותה פשטנית לכאורה וציורית מדי לטעמם. אולם מי שמעמיק בנושא לא יכול שלא להעריץ את המוח הסיני שייצר דימויים אלה בחן ובדייקנות כה רבים.

מרידיאנים

לאדם המציץ במפות האנטומיות של הרפואה הסינית מתגלה מחזה מוזר: את גוף האדם המצויר בהן חוצים קווים מוזרים. קווים אלה הזכירו לראשוני המערביים שהגיעו לסין את קווי האורך והרוחב של המפות הגיאוגרפיות שלהם והם העניקו לקווים הללו את שמם – מרידיאנים.

לפי הרפואה הסינית לכל אחד מ12אברי הגוף העיקריים יש מרידיאן משלו. מרידיאן זה – אותה תעלה הנעה לאורכם של מסלולים ידועים מראש בין העור והשרירים – מכיל את הצ'י של האיבר הפנימי אליו הוא קשור. כלומר, מרידיאן הלב, הנע במורד הגפה העליונה, מכיל את הצ'י של הלב. לכן גירוי אזורים מסויימים לאורכו של המרידיאן (מה שנקרא נקודות דיקור או לחיצה) ישפיעו על צ'י הלב ובכך – על תפקוד הלב עצמו. כך הדבר גם לגבי הכבד ומרידיאן הכבד, הטחול ומרידיאן הטחול וכו'. זו אגב הסיבה שאיברים אלה מכונים מערכת איבר: לא מדובר רק בנוכחות האנטומית עצמה אלא גם במרידיאן שלה החולף באזורי גוף ספציפיים ומהווה נציגות חיצונית של אותו איבר פנימי.

לאורכם של המרידיאנים שוכנות, כאמור, נקודות הדיקור (Xue בסינית, Tsubo ביפנית), המופעלות בלחיצה (אקופרסורה, טווינא, שיאצו), בדיקור (אקופונקטורה), ביצירת ואקום (כוסות רוח) בחימום (מוקסבציה), במגנוט ועוד.

כאמור, חלק גדול מתת-השיטות הכלולות תחת קטגורית הרפואה הסינית (אותה ניתן גם לכנות רפואה מזרחית מסורתית, או רפואה אוריינטלית) מתבססות על מודל הצ'י, מערכת המרידיאנים ומערכות האיברים הפנימיים. אולם היא מכילה גם שיטות אחרות כגון התזונה הסינית, בליעת פורמולות של צמחי מרפא, יעוץ ועוד, החורגים ממודלים אלה. מדובר אכן במערכת מורכבת ומסועפת המסוגלת לספק מענה הולם לקהלים שונים בעלי צרכים ספציפיים, החל מכאב ופציעה, דרך מצוקות נפשיות, מגוון מחלות כרוניות וכלה בהארכת חיים ואנטיאייג'ינג.

אוֹרי אלישר - מטפל ומרצה לרפואה סינית